ראיון אישי

ראיון אישי
על הומאופתיה קלאסית שמעתם?
בחיי היומיום אנו נפגשים עם צמד המילים המיוחד הזה ולא תמיד יש לנו הזמן והאנרגיה להתעמק בו אלא שהוא התקרב אלינו – למורן - בדמותה של ציפי רמר שזהו עיסוקה ככתוב בכרטיס הביקור שלה המעוטר בצמחי מרפא.
ציפי סיימה 6 שנות לימוד בביה''ס ע''ש סמואל האנאמן בניהולו של יוסף רוס בחיפה ושלוש שנים סטאג' מעשי בשנת 2007.
ציפי הגיעה למורן יחד עם בנה בן באוגוסט 2006 (המשפחה השמינית בהרחבה) ויש לה דברים יפים לספר לנו על עצמה ועל ההומאופתיה הקלאסית. לפניכם - שיחה כנה.
להומאופתיה הקלאסית יש תאוריה מאד מיוחדת - ריפוי באמצעות תכשירים מאד מדוללים (אין חמרים פעילים) שהם הנותנים את העוצמה האם מסוגלים לתת מזור?
אנו מגדירים הומאופתיה כענף של הרפואה האלטרנטיבית, הרואה את האדם כשלמות המורכבת מגוף נפש ורוח. בבסיס השיטה חוק ה''דומה''- דומה בדומה ירפא – ובמקור סימילה סימיליבוס קורנטור, שפירושו אם מהות מהטבע ( חי צומח או דומם) מסוגלת ל''גרום'' למחלה, רק היא זו שמסוגלת לרפא אותה. העיקרון הזה הוא עתיק יומין, מתקופת המקרא דרך היפוקרטס ועד האנאמן (1755-1843) שהוא אבי ההומאופתיה.
הייחוד הנוסף של ההומאופתיה הוא בדרך הכנת התרופה , על ידי דילול תמיסת האם וניעור/הבזקה במשך מספר רב של פעמים.
האנאמן היה רופא מוכשר שטיפל בחולים רבים, אך לאורך הדרך התאכזב מהרפואה הקונבנציונאלית ואחד הנושאים שהטרידו אותו מאוד היה הנזק שנגרם מתרופות. הוא התחיל לדלל תרופות כדי להקטין את תופעות הלוואי שלהן ובמהלך ניסיונותיו התברר לו שככל שהתרופה יותר מדוללת כך קטנות תופעות הלוואי והשפעת התרופה הולכת וגדלה.
בנוסף לדילול הוא היה מנער/ נותן מכות קלות / מבזיק את הבקבוק, ושני הדברים ביחד יצרו ''פוטנץ הומאופתי'' . ככל שהפוטנץ גבוה יותר, ז''א עבר יותר דילולים וניעורים/ הבזקות כך השפעתו גדולה יותר ועמוקה יותר ויכול לגעת ברבדים עמוקים אצל האדם.
הרעיון הפילוסופי העומד מאחורי הדילול והניעור הוא שלכל דבר בעולם , בין אם הוא חי צומח או דומם יש מהות רוחנית , והדילול והניעור/ הבזקה מביאים לידי ביטוי את מה שהיה חבוי קודם בצורתו הגשמית, ומגלים את המהות הרוחנית. לכן נהוג לומר שהומאופתיה היא שיטת טיפול רוחנית, ומהיותה כזו, אין אפשרות למדוד את תוצאותיה. בדיקה כימית של הפוטנץ אינה מראה דבר, כי לא נשארה אפילו מולקולה אחת של חומר. עדיין לא הומצא כלי שיודע למדוד אנרגיה. האדם שנרפא הוא ההוכחה לאמיתות השיטה.
הטיפול באדם והתרופה ניתנת למטופל על סמך כל הסימפטומים – ללא הפרדה , האמנם?
הרפואה הקונבנציונאלית ,מקורה בפילוסופיה היוונית , בה לכל תחום יש אל אחר ששולט. מגישה זו התפתח נושא ההתמחות ברפואה של היום, שהולך ומתפתח עד כדי אבסורד לפעמים. וכך יש רופא מומחה לבעיות כף רגל, רופא מומחה לפריון, רופא מומחה לבעיות גב וכד'.
ההומאופתיה מהיותה גישה הוליסטית, לוקחת בחשבון את כל הסימפטומים של האדם, כי הרי ברור שכל החלקים באדם קשורים זה לזה. יותר מכך, המטפל ההומאופת רוצה לדעת על האדם שבא לטיפול מעבר לתסמינים הפיזיים , גם על אורח חייו, רגשותיו, יחסו אל עצמו, משפחתו והסובב אותו שכנים, חברים, חברים לעבודה וכד'. כשיש למטפל תמונה כוללת על סבלו של האדם, אז הוא יכול להתאים לו רמדי (תרופה הומאופתית) מתאימה.
בהומאופתיה יתכן מצב ש-10 ילדים יגיעו לטיפול בגלל חום וכאבים באוזניים, וכל אחד יקבל משהו אחר, כל ילד לפי מה שמתאים לו.
מהן הדרישות המקצועיות?
בספרו 24 פרקים בהומאופתיה כותב יוסף רוס, מגדולי ההומאופתים בארץ ובעולם, על לימוד ההומאופתיה שהוא תהליך החייב להתחיל בשחרור מדעות קדומות וממשוחדות אישית.
תפקידו של ההומאופת לרשום, לדעת ולתרגם את שפת הטבע (סימפטומים) למשמעויות והקשרים של האדם המטופל. ההומאופת נדרש לפתח כלי חשיבה כדי להגיע להבנה מעמיקה של התמונה הכללית שאותה מציג המטופל, וכן עליו להכיר את הכוח המרפא הטמון בכל תרופה (רמדי) ולחבר ביניהם.
חוסר משוחדות אישית הוא כלל ברזל בטיפול הומאופתי, כך לדוגמה אם אישה מתלוננת על כאבי מחזור, והמטפלת היא אישה שגם היא סובלת מכאבי מחזור ועובדה זו גורמת לה להזדהות עם המטופלת, ומתוך כך לא להתייחס לתלונת המטופלת כי זה נראה לה נורמלי, כי כך זה אצל כל הנשים, זוהי משוחדות שעלולה להפריע לה בהבנת המקרה. אם לעומת זאת היא לומדת להסתכל פנימה ולהכיר במשוחדות שלה, אז היא תוכל לרפא.
דבר נוסף חשוב מאוד הוא משמעת ודיוק, התמדה וסבלנות. מסלול הלימודים הוא ארוך ומיגע, ואין קיצורי דרך. רק מי שמציית לחוקי ההומאופתיה יכול להגיע ליכולת לרפא אנשים.
דבר נוסף והוא לדעתי החשוב מכולם, ההומאופת הוא שליח המחבר בין מטופל לבין הרמדי המתאימה לו. לכל ''מחלה'' יש כבר פתרון שהרי ה''מחלה'' נגרמה על ידי מהות המסוגלת לרפא אותה, כל שנשאר לעשות הוא לפתח יכולת התבוננות וקליטה דרך החושים שתביא אותו לידי הבנת המטופל והתאמת הרמדי הנכונה.
מדוע בחרת ללמוד דווקא את הריפוי האנרגטי של ההומאופתיה?
כשבחרתי בהומאופתיה לא היה לי מושג לאן אני נכנסת. כשהתברר לי שאני נכנסת לעולם הרוח לא היה אדם מאושר ממני. ככל שהייתי שם יותר הבנתי שזה הדבר בשבילי, שזה היעוד שלי בחיים, להחזיר לאנשים את השמחה באמצעות הריפוי.
כשהתחלתי ללמוד הייתי בת 45, וכבר היו לי כמה תארים, בכלכלה, בלשון עברית, והשלמות שונות בלימודי מנהל עסקים, תקשורת המונים, יבוא יצוא וכד'. אך שום דבר ממה שלמדתי לפני ההומאופתיה לא היה לו את אותה משיכה, סקרנות ואהבה.
ואמר יוסף רוס שהיה מורה שלי בטקס סיום הלימודים כי ההומאופת אינו יודע למה הוא מגיע ללימודים, ההומאופתיה בוחרת את ההומאופתים ולא ההפך.
ובגוון קצת יותר אישי, אני סבלתי מבעיות בבלוטת התריס, והכדורים שלקחתי לא הביאו אותי לאיזון, כך שמחוסר ברירה וסבל רב, ועם הרבה סקפטיות וחששות הגעתי לטיפול הומאופתי, ושם נרפאתי לגמרי. כל כך התלהבתי והתחלתי לחקור את הנושא ולקרוא, וכשקראתי את הפרק ב-24 פרקים על לימוד ההומאופתיה הייתה לי הארה, זו הייתה נקודת מפנה שבה החלטתי שיש לי את התכונות הנדרשות וזה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה.
איזה סוג של אנשים מגיעים לטיפול?
בדרך כלל מגיעים אנשים כמוני, שהתאכזבו מהרפואה הקונבנציונאלית, ולא קיבלו מענה לבעייתם. ולא רק, יש יותר מודעות היום לטיפולים הוליסטיים, אנשים מבינים שהבעיות הפיזיולוגיות אינן מנותקות מאירועים משמעותיים בחייהם, ויש אנשים שמכירים רק את המקום הזה כי גדלו במשפחות שטופלו בהומאופתיה בלבד, וישנו גם פלח שוק של יהודים חרדים שמתנגדים לחיסונים ולכל ההתערבות הפולשנית בטיפול קונבנציונאלי, וגם הם מטופלים בהומאופתיה.
סיפורי הצלחה בטיפול?
אני יודעת על רבים. בעיות הרטבה אצל ילדים ומתבגרים, דלקות אוזניים אצל ילדים, בעיות שינה, קשב וריכוז ועוד ...
סיפור הצלחה שאני מכירה באופן אישי הוא על חברה שלי שהיו לה בעיות פריון, בלידה ראשונה ילדה באמצעות הפריה חוץ גופית ואח''כ נעלם לה המחזור. אחרי טיפול הומאופתי חזר המחזור והיא נכנסה להריון באופן טבעי , ועם הילד השלישי כבר לא היה צורך בשום טיפול, הכול זרם באופן טבעי.
האם יש בדרך הטיפול תופעות לוואי, ריאקציות?
בדרך כלל אחרי טיפול הומאופתי יש הרעה ראשונית שאחריה יש הטבה מתמשכת . הרבה פעמים תוך כדי שהרמדי עובדת ישנם גלים של הרעות והטבות. הבעיות שמהן סבל המטופל לאחרונה, הן שיבואו לידי ביטוי ראשונות מייד לאחר קבלת הפוטנץ, וכך בסדר הפוך להופעת הסימפטומים יופיעו כל מה שהתלונן עליו המטופל. התדירות של הופעת הסמפטומים תלך ותקטן עד להיעלמותם לגמרי. צריך להבין שפוטנץ הומאופתי נותן סוג של מידע לאדם המטופל שלא היה לו קודם, והרעה אחרי טיפול פרושה שהנה ניתנת לאדם אפשרות להתמודד עם הבעיה שלו בעזרת המידע שקיבל זה עתה מההומאופת, ולכן מאוד חשוב להיות סבלני ולא לראות את ההרעה ככישלון הטיפול אלא להיפך.
במקרים אקוטיים, בדרך כלל ישנה הטבה מיידית בתוך מספר שעות.
האם הטיפול ממושך? אם כן – האם האנשים לא מאבדים את סבלנותם?
זה תלוי , כל מקרה לגופו. כפי שאמרתי במקרים אקוטיים ישנה מייד הטבה, במקרים כרוניים העניין קצת יותר ממושך, וצריך להבין שאם מישהו סובל מבעיה במשך 20 שנה, ועבר דיכויים שונים כדי להיפטר מהבעיה, הטיפול ההומאופתי ינסה לשחרר אותו קודם כל מכל הדיכויים שעבר, להביא אותו למצב החולי הראשוני ורק אז , ניתן יהיה לרפא אותו. זוהי הסיבה שאצל ילדים הטיפול מאוד משפיע כי הם פחות עברו דיכויים מאשר מבוגרים.
סבלנות היא באמת מילת המפתח כאן, אבל כאן אני רואה את תפקיד ההומאופת בהסבר ותמיכה במטופל , ליווי והכוונה עד לריפוי המיוחל.
מה ההבדל בין תורה זו להומאופתיה – נטורופתיה? (רפואה טבעית הכוללת תזונה, צמחים, מגע גוף ונפש)?
אני לא מכירה הומאופתיה- נטורופתיה, יש הומאופתיה ויש נטורופתיה שזוהי שיטת טיפול הגורסת שאת המחלות ניתן לרפא בדרך טבעית, על ידי תזונה נכונה, טבעונית בדרך כלל. אגב, בבסיס יש דמיון בכך שגם נטורופתיה כמו ההומאופתיה מאמינה שלגוף יש כוחות לרפא את עצמו ללא אמצעים חיצוניים, והתזונה הנכונה ביחד עם שינוי באורח החיים, למשל שהייה באוויר הצח , ופעילות גופנית, שינה בריאה וכד' יביאו לריפוי.
צמחים, מגע וכו '- שוב אלו שיטות אחרות ויש מטפלים שמשלבים כמה שיטות ביחד. מהבחינה הזו ההומאופתיה עומדת בפני עצמה, והטיפול ההומאופתי הקלאסי אינו משלב שיטות נוספות.
מהם כלי הטיפול ועל אילו אנרגיות את עובדת או מפעילה?
כלי הטיפול הם בעיקר הראש והמחשבה. כמובן שיש ספרות ענפה שאפשר להיעזר בה, תוכנת מחשב וכד', אבל עיקר העבודה היא בהבנה של המטופל.
אנחנו לא עובדים על אנרגיות. ואנחנו לא מפעילים אנרגיות.
אנחנו רק עושים את החיבור בין האדם לרמדי המתאימה. את כל השאר עושה המטופל בעצמו.
אם זה עובד – האם ניתן להשוות את זה לסוג של קסם או שיש כאן מדע?
לפעמים אנחנו מסתכלים על אנשים שמדווחים לנו על השינויים שחלו בחייהם בעקבות הטיפול ההומאופתי וזה באמת נראה כמו קסם.
אבל העניין מרגע שתופסים אותו הוא פשוט מאוד והספרות המקצועית הקיימת נעשתה באופן מדעי.
הספרים כוללים אוסף של סמפטומים שמתארים נסיינים שקיבלו רמדי'ס שונות, ודיווחו על השינויים הפיסיולוגיים הנפשיים והרוחניים שקרו להם בעקבות לקיחת הרמדי. לתהליך הזה של הנסיינים קוראים פרובינג ( אימות) Proving , והאנמן ותלמידיו בדקו באופן יסודי כ-650 רמדיס שעליהן יש לנו אינפורמציה רבה. ובהם אנחנו משתמשים גם היום.
האם התשאול הוא החלק החשוב ביותר בהבאת המטופל למצב הבריאות המקסימלי שלו?
לא הייתי קוראת לזה תשאול. כי למילה תשאול יש קונוטציה של בניית שאלון מראש, ואנחנו מאפשרים למטופל לספר לנו את מה שהוא בוחר לספר, למה הגיע לטיפול, מה מציק לו , ומה היה רוצה לשפר בחייו. וכמה שפחות להפריע לו עם שאלות מוכנות מראש. כמובן שיש שאלות של הבהרה במהלך הפגישה וזה לצורך הבנת המקרה.
כפי שנאמר רק אחרי שההומאופת מבין את הסיפור, הוא יכול להתאים רמדי מתאימה וכך להביא את האדם למצב הבריאות שלו.
לכן ברור שאם יגיע אדם לטיפול ולא יספר לנו כלום, יהיה מאוד קשה לטפל בו. נקודה חשובה , ללא ההיבט הנפשי אין להומאופת אפשרות לפתור את הבעיה. ז''א אם אדם יבוא ויתלונן על כאבי ראש וחוץ מזה לא נדע עליו דבר, לא על אורח חייו, לא על רגשותיו ולא על יחסיו עם הסביבה יהיה בלתי אפשרי לטפל בו. לעיתים נדרשת יותר מפגישה אחת על מנת להבין בדיוק את הסיפור של המטופל
אם אדם מתלונן על כאבי ראש, לדוגמא, נותנים לו בדרך כלל אקמול. מה מציעה התורה בה את עוסקת?
כפי שאמרתי קודם, אני ארצה לדעת על האדם הסובל מכאבי ראש כל היבט אפשרי בחייו, כולל ממתי הוא סובל, מתי בדיוק מתגבר לו הסבל, האם בחילופי עונות, ביום או בלילה, בקיץ או בחורף, בישיבה או בשכיבה, באוויר הפתוח או בחדר סגור, עם אנשים או לבד, וכד'.
הומאופתיה אינה מציעה פתרונות לבעיות או מחלות, אנחנו לא רופאים.
אבל כשאדם יספר לנו ממה סובל, נעשה את המחקר שלנו לגבי אותו אדם ואז נדע איזו רמדי מתאימה לו. כשיקבל את הרמדי המתאימה , סביר שייעלמו לו כאבי הראש. ת, כפי שנאמר קודם, אם יבואו 10 אנשים עם בעיה של כאבי ראש, כל אחד יקבל משהו אחר. וזה השוני מול טיפול רפואי רגיל.
מבירור שערכתי לא רבים הם התלמידים שבוחרים במקצוע הזה. מדוע?
אני יודעת על מכללות הולכות ומתרבות בתחום של רפואה אלטרנטיבית שמלמדות את כל התחומים כולל הומאופתיה, ולא נראה לי שבמסגרות אלו ההומאופתיה מקבלת את המשקל הראוי.
בביה''ס בו למדתי, ביה''ס ע''ש סמואל האנאמן בניהולו של יוסף רווס בחיפה למדנו רק הומאופתיה קלאסית והלימודים ארכו 6 שנים, כולל 3 שנים סטאג' מעשי.
יתכן שהתלמידים רוצים מגוון של נושאים, אין לי תשובה טובה לשאלה זו. אך הייתי רוצה להבין באמת את המגמה הזו, כי גם אני רואה איך מספר התלמידים הולך ופוחת משנה לשנה. וזה בהחלט מדאיג.
תודה לציפי על המידע המקיף בנושא. בהצלחה!
ראיינה אסתי סלע
יולי 2008